יום רביעי, 10 בפברואר 2016

ספר זה כל הסיפור.....


אני מבקשת להחזיר אתכם לחוויית ילדות, לספריה הכיתתית או השכונתית.
לכל אחד מאתנו, יש סיפור או חוויה מתקופת הילדות.
איזה התרגשות הייתה עוטפת אותי בכל פעם שצעדתי לספריה. מסדירה נשימה לפני הכניסה בדלת. ונכנסת לעולם אחר.
כי הרי לא הייתה טלוויזיה, לא מחשב ולא אפליקציית משחק בטלפון.
החוויה המתוקשרת הראשונה הייתה תכנית רדיו בשם ל"אם ולילד" שהושמעה בכל יום. שם יכולנו להנות מספורים בהמשכים כמו "נילס הולגרסון" של סאלמה לגרליף וה"לב" של אמיציס.
הספרייה הייתה מקום מרכזי בחיינו . מקום של חוויה תרבותית ובידורית.
הספרים על המדפים היו מחולקים על פי  רמות קושי של הטקסטים ולא הורשנו לעבור ממדף למדף לפני שהספרנית אישרה שאנחנו בשלים למעבר. לצורך זה היה עלינו לדווח מה קראנו ולעיתים אפילו לכתוב המלצת קריאה לפינת המלצות הקוראים.
חביבים עלי במיוחד היו ספרי אגדות העמים שהייתה בהם חשיפה לתרבויות ומחוזות רחוקים ובכל סיפור היה גם מוסר השכל.
מחוץ לספריה, תחת עץ האלמוגן היה ספסל. נהגתי לצאת עם ספר אחד בכל פעם, לשבת על הספסל ולהתחיל את המסע עוד בטרם הגעתי הביתה.
עברו שנים רבות, במהלכן לקחתי את ילדי שלי לספריה מידי שבוע, ולבית אריאלה אחת לתקופה.
ישבנו יחד על שטיחים או כסאות נמוכים דפדפנו וקראנו יחד בספרים.
מעבר לחוויות הילדות, לחלקים אלו הייתה משמעות בעיצוב שלהם כקוראים יעילים.
בקשתי להחזיר את חווית הקריאה וההנאה גם לתלמידי כיתות החנ"מ בעיר. בעזרתו של מר עמוס תמם מנהל אגף חינוך מיוחד, הצלחנו לגייס כ 30,000 ש"ח ורכשנו כ- 30 ספרים לכל כיתה בשכבות הגיל ב'-ג' ,סה"כ 22 כיתות ברחבי העיר.
הרעיון הוא שתלמידים יכלו לגשת , לקחת ספר לקרוא בפינה מזמינה , שתגרום להם לחזור שוב ושוב.
מחנכת הכיתה תוכל להשתמש בספרים במפגשי הבוקר על מנת לפתח את השפה העברית ותרבות השיח.
אתמול בטכס צנוע הגיעו ראש העיר מר יצחק ברוורמן, מר עמוס תמם מנהל אגף חנ"מ, מדריכות המת"י אורנה מרוז, רונית איתן ואילי הדר ,לבית הספר "קפלן" שבניהולה של הגב' טלי טולדנו. כדי לפתוח את הספריות בכיתות הרגשיות.
ההתרגשות של כולם הייתה רבה.
באופן אישי הרגשתי גאווה וסיפוק.
בימים הקרובים יגעו ארגזי הספרים לשאר הכיתות בעיר ואנו מקווים שתהיה זו חגיגה שתחזיר עטרה ליושנה.




                                                                                                                        

יום שלישי, 1 בדצמבר 2015

מת"י פתח תקווה-קהילה מקצועית לומדת.




מת"י פתח תקווה-קהילה מקצועית לומדת.

קהילה מקצועית לומדת היא קבוצה של אנשי מקצוע הבוחנים באופן משותף את הידע והפרספקטיבות שלהם ודנים בהם במטרה להשתפר מבחינה מקצועית.
 צוות המת"י המונה כיום כ- 250 עובדים (גננות ,מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטיות, מטפלים בהבעה ויצירה, מורות להוראה  מתקנת, מאבחנות, מומחי תחום, מנתחי התנהגות, מדריכות , פדגוגיות). מהווה קהילה לומדת המתקיימת  בהרכבים שונים.
אנו מתמקדים בהוראה ולמידה, סוגיות חברתיות, רגשיות והתנהגותיות, טיפול בסביבה אקולוגית, עבודה בצוות רב  מקצועי, דגשים ופתוח תקשורת בונת אמון עם הורים.
ארגון שאנשיו לומדים ומתפתחים, מייעל את תהליכי העבודה ותורם לשיפור מתמיד בעבודת הצוות, מעצב פתיחות להתנסויות חדשות וגמישות לשינויים.
 כאשר צוותים נכנסים לתהליך של חקר משותף.הם מפתחים את הכישורים הדרושים להתאים  את ההוראה לדרכי התלמידים ומתמודדים בהצלחה רבה יותר עם אתגרים הייחודיים  למסגרת בה הם עובדים.
 כל אחת מהקבוצות נפגשת בתדירות קבועה במהלך השנה, חוקרת נושא ומבצעת יישום  והעברה  לצוות ולמסגרת בה היא עובדת.   
המפגשים מזמנים שיתוף וניתוח מקרים,  באופן שמייצר שותפות.
בשנת תשע"ו תתמקד קב' ההדרכה, בלמידה משותפת של 7 עקרונות להוראה משמעותית, מנקודת מבט חקרנית  ובחינת  היכולת ליישם את העקרונות בתהליכי  הוראה– למידה.
לאחר מכן תעברנה המדריכות את המפגשים למורות השילוב ולמחנכי כיתות חנ"מ בכל בתי הספר בעיר.
בנוסף השתתפה קבוצת ההדרכה בהשתלמות ממוקדת שהנושא שלה הוא תקשורת, שיתוף ומעורבות הורים בתהליכים אותם חווה ילדם בבית הספר.
אני מודה לגב' אתי לוי מפקחת חינוך מיוחד על הייעוץ והתמיכה בתהליך הלמידה המשותף.


                                                                       איילה שילון

                                                                            מנהלת מת"י פ"ת

יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

איך ממשכים להתחיל?



אנחנו בזמן המכונה "אחרי החגים". אספנו שמחה ומשפחתיות ופתאום מתחדשים ושבים ימי החול.
בבחינת " משיב הרוח ומוריד הגשם"
ובטבע הקיץ נאסף לאיטו יחד עם איסוף הפירות המאחרים. קטיף רימונים, גדיד תמרים ומסיק הזיתים.
גם אתם אספתם מידע על הילדים שהופקדו בידכם השנה, מידע ממורת שונים, אנשי צוות בגן ובבית הספר, הורים, תצפיות וכד...
בשלב זה הכל מתורגם לכתיבת תוכנית עבודה שתקדם את התלמידים בצורה המיטבית ביותר.
חשוב שתעצרו בטרם יקבעו המטרות שאותם הגדרתם ולבדוק את מידת התאמתם לסביבה הבית ספרית והגנית.
האם בחנתם ומיפתם את הסביבה הלימודית חברתית בה התלמיד אמור לתפקד?
האם המטרה אותה הגדרתם יישומית בסביבה?
סביבה(הגדרה מילונית)
1.      שטח עבודה או מקום שבו האדם חי, עובד, לומד
2.      הקשר

הגישה האקולוגית בוחנת את היחסים שבין הפרט וסביבתו ויוצאת מנקודת הנחה שהתפתחות הילד הינה תוצר של אינטראקציה מורכבת ודינאמית בין הפרט לסביבה
כשאני חושבת על סביבה אני מתכוונת ל"שטח" העבודה
·         חדר כתת הלימוד
·         מס' התלמידים בכתה
·         מבנה השיעור  (פרונטלי, קבוצתי, פרטני)
·         עזרים טכנולוגים המשמשים את המורה והתלמידים.
·         חדרי ספח קיימים המאפשרים למידה וטיפול בסגנונות מגוונים. ואיזה פעילויות הם מזמנים.
·         רמת נגישות
·         זמינות של עזרים כגון משחקים, ספרים . אמצעי המחשה.
לאחר מיפוי הסביבה הטבעית והמטרות שחשבתם עליהם. חשבו על ההקשר.
           
האם המטרות שאותם הגדרתם ברות ביצוע או שתצטרכו " ללכת נגד הרוח"
אל תשאירו את הדברים ברמת המצוי. שאפו בכל זמן להגיע לרצוי. חפשו פתרונות ויאפשרו למידה וטיפול מיטביים בסביבה נתונה.שנו במידת האפשר אך אל תהפכו זאת למטרה ולמלחמה אידיאולוגית. חדר הטיפול אינו מקום מקודש. טיפול ולמידה יכולים וצריכים להתקיים בכל מקום– מחדר הכתה לספסל בחצר.
הגדירו את הסביבה כחלק בלתי נפרד מהמטרה.
הגדירו מי הם השותפים  ביצירת סביבה מותאמת שבה לתלמיד תהיה מוטיבציה להשתתף .  הגישה  האקולוגית ,בראש ובראשונה מחייבת דיאלוג קבוע ורצוף עם  המחנכת /גננת  שהיא השותפה הטבעית והמשמעותית  ביותר.
השתמשו בתצפיות, כתהליך דינאמי,  מאיסוף המיידע ראשוני, לקביעת מטרות אופרטיביות  בשלבים האחרים.
 לימדו להתבונן בתלמיד באינטראקציה שלו עם הסביבה בהשתתפות החברתית לימודית רגשית

הוציאו את הטיפול והלמידה מהמקום הטכני   לעבר האידיאולוגיה המנחה את עבודתכם .ותמצאו שתהליכים יכולים להתבצע בכל סביבה ואף להדהד באופן משמעותי יותר.
כל אחד מכם מלווה בהדרכה ישירה וקבוצתית. הביאו התלבטויות לדיון ושתפו.
התלבטות משותפת תייצר פתרונות יצרתיים.




איילה שילון

יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

ראש השנה תשע"ו


 א' תשרי תשע"ו

עמיתים  יקרים

בשבוע האחרון של חודש אלול, שהוא גם סיומה של שנת שמיטה , מלאו ענני אבק וחול שנדדו ממחוזות רחוקים, את המרחב בין השמים לבין הארץ ונדמה כי תוהו ובוהו על פני הארץ.וכמו כדי להתחיל מחדש התפזרו להם ענני האבק לאיטם על מנת לאפשר לשנה החדשה להיכנס למקומה.בסמל של מת"י שלנו מופיעה קשת, שמסמלת ברית בין האדם לאלוהיו, בין האדם לזולתו ובין האדם למקום.בפרשת ניצבים שנקראה בשבת האחרונה לתשע"ה. יש משהו מאוד מיוחד באופן שבו מתארת התורה את ההתכנסות של העם למעמד כריתת הברית עם  אלוהיו." אתם ניצבים היום כולכם... כל איש ישראל, טפייכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך..." זהו אירוע מיוחד במינו המציין את פשוטי העם כמנהיגיו - שווים . על מנת ללמדנו כי בריתות והסכמים לא חותמים רק בין מנהיגים.אנו מקיימים בריתות עם התלמידים, הוריהם וציוותי בתי הספר.מדוע היה על בני ישראל להביא את ילדיהם למעמד כה מכובד וחשוב.כדי לומר לעצמנו שהם יהיו ההמשך. אנחנו לא מתחייבים רק עבורנו אלא עבור הדורות הבאים."חשוב שנראה בעבודתו היומיומית שליחות מחייבת. ובכך מתקיימת עלינו הזכות והחובה לקדם, להניע ולהשפיע על תפיסת עולם חברתית המקבלת את האדם עם הצרכים המיוחדים כמשתתף שווה זכויות בחברה. אדם  החי בסביבת חיים נגישה. סביבה פיזית ואנושית מכבדת המאפשרת לו מימוש עצמי ומגלה רגישות ואכפתיות כנה להשתלבותו המיטבית בחברה" הגב רחלי אברמזון מנהלת אגף לחינוך מיוחד.אני מבקשת שבכל יום נזכור את האחריות המוטלת עלנו לכבד את הזולת על דעותיו ורצונותיו.הבה נהיה משמעותיים, יצירתיים ופורצי דרך בסביבת העבודה שלנו עבור תלמידנו, הוריהם, צוותי המסגרות ובעיקר עבור עצמנו.נהייה מקשיבים וקשובים מלמדים ולומדים משפיעם ומושפעים" כי המצווה הזאת לא נפלאה היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא לאמור, מי יעלה לנו השמימה וייקחה לנו. ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור את הים וייקחה לנו...  כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו..." דברים ל יא- יד
שתהייה זו שנה טובה של עשייה משמעותית ומחייבת.


איילה שילון מנהלת מת"י