אני מבקשת להחזיר אתכם לחוויית ילדות, לספריה הכיתתית או
השכונתית.
לכל אחד מאתנו, יש סיפור או חוויה מתקופת הילדות.
איזה התרגשות הייתה עוטפת אותי בכל פעם שצעדתי לספריה. מסדירה
נשימה לפני הכניסה בדלת. ונכנסת לעולם אחר.
כי הרי לא הייתה טלוויזיה, לא מחשב ולא אפליקציית משחק בטלפון.
החוויה המתוקשרת הראשונה הייתה תכנית רדיו בשם ל"אם ולילד"
שהושמעה בכל יום. שם יכולנו להנות מספורים בהמשכים כמו "נילס הולגרסון" של
סאלמה לגרליף וה"לב" של אמיציס.
הספרייה הייתה מקום מרכזי בחיינו . מקום של חוויה תרבותית ובידורית.
הספרים על המדפים היו מחולקים על פי רמות קושי של הטקסטים ולא הורשנו לעבור ממדף
למדף לפני שהספרנית אישרה שאנחנו בשלים למעבר. לצורך זה היה עלינו לדווח מה קראנו
ולעיתים אפילו לכתוב המלצת קריאה לפינת המלצות הקוראים.
חביבים עלי במיוחד היו ספרי אגדות העמים שהייתה בהם חשיפה
לתרבויות ומחוזות רחוקים ובכל סיפור היה גם מוסר השכל.
מחוץ לספריה, תחת עץ האלמוגן היה ספסל. נהגתי לצאת עם ספר אחד
בכל פעם, לשבת על הספסל ולהתחיל את המסע עוד בטרם הגעתי הביתה.
עברו שנים רבות, במהלכן לקחתי את ילדי שלי לספריה מידי שבוע,
ולבית אריאלה אחת לתקופה.
ישבנו יחד על שטיחים או כסאות נמוכים דפדפנו וקראנו יחד
בספרים.
מעבר לחוויות הילדות, לחלקים אלו הייתה משמעות בעיצוב שלהם כקוראים
יעילים.
בקשתי להחזיר את חווית הקריאה וההנאה גם לתלמידי כיתות החנ"מ
בעיר. בעזרתו של מר עמוס תמם מנהל אגף חינוך מיוחד, הצלחנו לגייס כ 30,000 ש"ח
ורכשנו כ- 30 ספרים לכל כיתה בשכבות הגיל ב'-ג' ,סה"כ 22 כיתות ברחבי העיר.
הרעיון הוא שתלמידים יכלו לגשת , לקחת ספר לקרוא בפינה מזמינה
, שתגרום להם לחזור שוב ושוב.
מחנכת הכיתה תוכל להשתמש בספרים במפגשי הבוקר על מנת לפתח את
השפה העברית ותרבות השיח.
אתמול בטכס צנוע הגיעו ראש העיר מר יצחק ברוורמן, מר עמוס תמם
מנהל אגף חנ"מ, מדריכות המת"י אורנה מרוז, רונית איתן ואילי הדר ,לבית
הספר "קפלן" שבניהולה של הגב' טלי טולדנו. כדי לפתוח את הספריות בכיתות
הרגשיות.
ההתרגשות של כולם הייתה רבה.
באופן אישי הרגשתי גאווה וסיפוק.
בימים הקרובים יגעו ארגזי הספרים לשאר הכיתות בעיר ואנו מקווים
שתהיה זו חגיגה שתחזיר עטרה ליושנה.
