ראש השנה תשע"ו

 א' תשרי תשע"ו

עמיתים  יקרים

בשבוע האחרון של חודש אלול, שהוא גם סיומה של שנת שמיטה , מלאו ענני אבק וחול שנדדו ממחוזות רחוקים, את המרחב בין השמים לבין הארץ ונדמה כי תוהו ובוהו על פני הארץ.וכמו כדי להתחיל מחדש התפזרו להם ענני האבק לאיטם על מנת לאפשר לשנה החדשה להיכנס למקומה.בסמל של מת"י שלנו מופיעה קשת, שמסמלת ברית בין האדם לאלוהיו, בין האדם לזולתו ובין האדם למקום.בפרשת ניצבים שנקראה בשבת האחרונה לתשע"ה. יש משהו מאוד מיוחד באופן שבו מתארת התורה את ההתכנסות של העם למעמד כריתת הברית עם  אלוהיו." אתם ניצבים היום כולכם... כל איש ישראל, טפייכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך..." זהו אירוע מיוחד במינו המציין את פשוטי העם כמנהיגיו - שווים . על מנת ללמדנו כי בריתות והסכמים לא חותמים רק בין מנהיגים.אנו מקיימים בריתות עם התלמידים, הוריהם וציוותי בתי הספר.מדוע היה על בני ישראל להביא את ילדיהם למעמד כה מכובד וחשוב.כדי לומר לעצמנו שהם יהיו ההמשך. אנחנו לא מתחייבים רק עבורנו אלא עבור הדורות הבאים."חשוב שנראה בעבודתו היומיומית שליחות מחייבת. ובכך מתקיימת עלינו הזכות והחובה לקדם, להניע ולהשפיע על תפיסת עולם חברתית המקבלת את האדם עם הצרכים המיוחדים כמשתתף שווה זכויות בחברה. אדם  החי בסביבת חיים נגישה. סביבה פיזית ואנושית מכבדת המאפשרת לו מימוש עצמי ומגלה רגישות ואכפתיות כנה להשתלבותו המיטבית בחברה" הגב רחלי אברמזון מנהלת אגף לחינוך מיוחד.אני מבקשת שבכל יום נזכור את האחריות המוטלת עלנו לכבד את הזולת על דעותיו ורצונותיו.הבה נהיה משמעותיים, יצירתיים ופורצי דרך בסביבת העבודה שלנו עבור תלמידנו, הוריהם, צוותי המסגרות ובעיקר עבור עצמנו.נהייה מקשיבים וקשובים מלמדים ולומדים משפיעם ומושפעים" כי המצווה הזאת לא נפלאה היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא לאמור, מי יעלה לנו השמימה וייקחה לנו. ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור את הים וייקחה לנו...  כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו..." דברים ל יא- יד
שתהייה זו שנה טובה של עשייה משמעותית ומחייבת.

איילה שילון מנהלת מת"י